פרויקט לדוגמה

ראשון לציון - העיר העברית הצבעונית הראשונה?

​ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל נחשבת לפרוור שינה חסר ייחוד במטרופולין תל-אביב. אולם, פרויקט מקורי לשיפוץ חזיתות הבתים, שהחל ביזמה להתחדשות עירונית של ראש העיר מר דב צור, עתיד לשנות את כל זה ולצבוע בצבעים ססגוניים את מרכז העיר ההיסטורי. בפרויקט, שהחל בסה"כ לפני 11 שנים, כבר נצבעו מעל 400 בניינים שהוכיחו שצבע וצבעוניות לא רק מביאים לעליה באיכות החיים של התושבים, אלא גם מביאים לעליה משמעותית בערך הדירות.

הקדמה

צבע מקיף אותנו מכל עבר, אך יחד עם זאת הוא הפן הבלתי מדובר של תכנון אורבאני. האם עיר אדומה זהה לעיר ירוקה? האם בית כחול זהה לבית צהוב? דיונים על צבע הם בעל כורחם דיונים על עיצוב. לצבע היכולת להימצא בהמון מקומות בו זמנית, הוא לא רק עניין אסטטי ומשפיע עלינו בתחומי הקוגניציה וההתנהגות כגון; צבעים שמגרים אותנו לאכול, שמעודדים תשוקה מינית וכאלו שמשפיעים על בריאות ותוקפנות. ולמרות זאת, בתחום התכנון האורבאני אנו עושים תכניות וכותבים מדיניות, אך מצבע מתעלמים או פשוט לוקחים כמובן מאליו. אין זה מפליא אפוא שישנם רבים הטוענים שצבע הינו השפתון של העיר, 'מייקאפ' שנועד להחמיא ולגרום לה להראות יפה יותר. אך צבע הינו יותר מאמצעי הסוואה. מי יכול למשל לשכוח את צבעם הנועז של בנייני פראג או שכונת בוקה בבואנוס אייריס? את צבעה האדום של פטרה, או צבעם הצהוב של מוניות ניו יורק? לצבע נוכחות שהולכת אל מעבר לאנשים, בניינים, חללים וחפצי אמנות שמרכיבים עיר; בין אם תוך תכנון מדוקדק או כביטוי לאופייה החומרי של עיר, צבע הנו כוח חברתי, כלכלי ופוליטי רב עוצמה. כעת נראה שעיריית ראשון לציון זיהתה את החשיבות הזו ומובילה תכנית להתחדשות חזיתות שמביאה מהפכה לרחובות העיר.

הרקע

"צבעים לבדם לא יכולים לתת משמעות לעיר, אך עיר מסוגלת לתת משמעות לצבע" אומר אור ריגלר, מ"ריגלר אדריכלים", שמוביל את הפן האדריכלי של הפרויקט מראשיתו. "עם היווסדה בשנת 1882, התאפיינה ראשון לציון ברוח חלוצית בתחומי התרבות והרוח בישראל. בראשון נולדה התזמורת העברית הראשונה, בית הספר העברי הראשון והיקב העברי הראשון. בשנים האחרונות העירייה החלה לדחוף לחיזוק עקרון זה של ראשוניות, כחלק ממהלך מיתוגי כולל שבא לחגוג את ההיסטוריה העירונית. העירייה יזמה את התחדשות המרכז ההיסטורי של העיר הרבה לפני השתלבות הצבעוניות, אולם ברגע שהצטרפתי היה לי ברור שאני חייב לחבר את התכנית אל הרוח הזו, כי רק ראיה רחבה תעשה את ההבדל בין פרויקט שהוא 'פלסטר' עבור עיר מתיישנת ל'מהפך' שלם בחזות העירונית. עם תובנה זו ותקציב מכובד שהעירייה העמידה לרשות הפרויקט, בשנת 2009 יצא לדרך "שיפוץ חזיתות הבתים". לקחו עוד שנתיים של חיפוש אחר פתרונות ומפגשים עם מאות תושבים, רובם לקוחות הפרויקט, עד שהדרישה לצבע עלתה מן השטח ושאלנו את עצמנו; למה לא ניקח את מי שהיא "העיר העברית הראשונה" ל"עיר העברית הצבעונית הראשונה"? לשמחתי הרבה העירייה חבקה ברצון את הקונספט ומכאן הדרך לחזון הצבעוני הייתה סלולה. כיום יש מאחורינו כ-200 שיפוצים בשלל צבעי הקשת, אנו עובדים בקצב של חמישה בניינים חדשים בחודש והצפי כי צביעת כל מרכז העיר תושלם תוך עשור עד שניים".

אבל תשואת הפרויקט לא נעצרת במיתוג העיר ואיכות החיים של התושבים, לפי בדיקות שנעשו התשואה העיקרית באה לידי ביטוי בערך הנכס. "כיום אנחנו מוכיחים שההשקעה במרכז הוותיק משתלמת ומביא להשבחה ישירה של הנכסים" אומר  ראש העיר, מר דב צור. "אם בתחילת הדרך, עוד לפני שילוב הצבעוניות, כשהיינו מחדשים בניינים בצבעי אפור ובז' המקובלים בשאר הערים בארץ ראינו עליות של 5%-7%. כיום, עם השינוי בגישה, אנחנו רואים עליות של 12% ואף 15%. ברחוב זמסקי למשל שופץ בניין בשנת 2014 (ראה/י תמונה 1), שנה לאחר מכן נמכרה דירת 71 מ"ר באותו בניין  לפי 19,580 למ"ר בעוד שברחוב ליד דירת 71 מ"ר, באותה קומה, נמכרה בשנת 2014 דירה לפי 12,958 למ"ר, המשקף פער של 150%. כמובן שזוהי תשואה גבוהה במיוחד, שאפשר לייחס לתהליכים נוספים שקרו בשכונה כמו פיתוח פארק חדש, אבל קפיצות של 112% אנו רואים בכל רחבי העיר ובכל מקום שההתחדשות מגיע אליו".

שכונת רמבם_דרור 26_1.jpg

זמסקי 7 | אחרי השיפוץ

שכונת רמבם_דגניה 5.JPG

זמסקי 7 | לפני השיפוץ

תקדימים מן העולם - מתי לאחרונה עיר הפכה לצבעונית?

עשור לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי אדי רמה, אמן בעברו, נבחר לראשות עיריית טירנה, בירת אלבניה, ויזם מהפכה אורבאנית בעיר בעזרת צבע. רמה דחף לצביעה מחדש והתחדשות של חזיתות בנייני המגורים בעיר בצבעוניות ססגונית, שהייתה שינוי דרמטי מהאפרוריות שאפיינה את העיר עד אותה עת. המהלך הוביל לשרשרת של תגובות והתעניינות מצד אדריכלים ואמנים שהגיעו לעיר על מנת לתרום ולהשתתף בשינוי חזותה. לפי רמה, הבחירה בצבע לא הייתה רק בכדי להבליט ולהחמיא לאדריכלות הבניינים, אלא בכדי לעורר תחושת שינוי והתחדשות מהמורשת הקומוניסטית. להמציא מחדש את העיר (ראה/י תמונה 2). רמה מספר ש"זה חשוב לתת לאנשים תחושת שייכות לחלל. תחושה שאבדה להם. הקומוניזם שחק את כל אותן מילים שמייצגות קהילה ושייכות - אתה שייך למדינתך, לאדמתך, סולידריות, התנדבות - כל המילים הללו אבדו את משמעותן באלבניה. שימוש במילים הללו היה נשמע קומוניסטי. אז הצבע עזר לבנות קרקע משותפת לדיון. ואז התחלנו לדבר עם אנשים על בנייתן של קהילות קטנות".

אדי רמה הוא דוגמת מופת להתחדשות מאחר והוא השכיל להשתמש בעמדת הכוח שלו על מנת ליזום שינוי בעיר בעזרת צבעוניות ססגונית. הפרויקט בדיעבד נחשב להצלחה בינלאומית, הוא צמצם את הפשיעה, העלה את רמת איכות חיי התושבים וכמובן את ערך דירותיהם. היום, 13 שנים לאחר, אדי רמה הוא ראש הממשלה הנבחר של מדינת אלבניה.

ראשון לציון_אור ריגלר copy.jpg

התחדשות חזיתות | טירנה, בירת אלבניה

צפי לעתיד הפרויקט בראשון לציון

אחד ממעלותיו הבולטים של הפרויקט בראשון לציון זה צמיחתו מן השטח ("Bottom up"), ולא מעשה החלטה שהונחתה מלמעלה, כפי שמקובל במקרים כאלו. אולם מה שהיה יפה בתחילת דרכו, כיום מכביד על קצב ההתקדמות והיכולת לתת מענה לזרם התושבים המתגבר. התמודדות עם שאלות כמו, איך הדיירים מחליטים על הצבע? האם כל צבע לגיטימי במרחב העירוני (כתום זוהר, צהוב בננה וכדומה)? האם לתכנן מתווה צבע שונה לשכונות שונות? וכיוצא בזאת. דורשים התייחסות. כמו-כן,  עם הזמן הצלחת הפרויקט מושכת מעורבות של גורמים נוספים לתוכו, חלקם מקצועיים וחלקם פוליטיים כגון נבחרי ציבור, שרוצים לקחת חלק. על-כן מתגבר הצורך בהכנסת הפרויקט למסגרת תכנונית ומיתוגית פורמאלית כחלק מתכנית עבודה רב שנתית של מחלקת הנדסה בעיר.

סיכום

צבע נותן תחושה מיידית של גאווה אשר הולכת אל מעבר לבניין או הרחוב אותו הוא מכסה, אל מערכות היחסים והפוליטיקה של התושבים אשר מאכלסים עיר. בזמן שקשה עד בלתי אפשרי להימנע מהמונוכרומאטיות והבז' אשר מאפיינים את ערי ישראל, גישה המשלבת צבע בהתחדשות מעודדת את מעורבותם של התושבים, אשר משפיעים של סביבתם ובהשראתה ממשיכים לשפר אותה גם לאחר סיום השיפוץ. השיפור במראה הפיזי של הבניין הופך למעורר מוטיבציה מצד הדיירים להמשיך ולשפר את איכות חייהם. כך למשל דיירים מבניין ברחוב דרור, שנצבע בצבע ורוד ונוספו לו אריחים מצוירים, רכשו על דעת עצמם לאחר השיפוץ אדניות עבור מרפסותיהם.

 

צבע יוצר 'מקום' ופרויקט בו הדיירים שותפים ליצירת המקום, הופך את התושבים עצמם לבעלי נוכחות ותחושת החיבור שלהם לעיר ולמורשתה מתעצמים - תודות לצבע. נעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית לענייני אדריכלות כתבה ב-Xnet בשנת 2013: "לעומת חולון השכנה, שהשכילה להגדיר לעצמה אסטרטגיה, זהות ומיתוג, ראשון לציון נותרה עדיין ללא זהות. מושבה פסטורלית היא הייתה מזמן, מרקם עירוני אמיתי אין לה אלא בעיקר בניינים וכבישים וקניונים, אבל חזון מתחיל לבצבץ. אז אם אי-אפשר למצוא ייחוד לעיר הוותיקה, גם צבעים עליזים הם סוג של פתרון. אולי ראשון לציון תוכרז כעיר העברית הצבעונית הראשונה?".

כאמור, ישראל מדינה קטנה ועמוסה במקומות קדושים, שלמעט אתרים היסטוריים לא מתבלטת במיוחד באורבניזם שלה. גם ראשון לציון, "העיר העברית הראשונה", יכולה למצוא את עצמה 200 שנה מהיום עיר קודש בזכות היותה העיר העברית הראשונה. אז רגע לפני שזה קורה, ואולי דווקא בכדי להוריד את רף הרצינות, יתכן שקצת צבע יתגלה כדרך הראויה ביותר לחגוג את עברה המפואר.